החלטה בתיק רע"א 7360/12

             לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת י' רז-לוי) בענ"א 57560-07-12 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 57560-07-12 end_of_the_skype_highlighting מיום 5.9.2012, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית המשפט לנוער בתנ"ז 36647-04-10 מיום 30.7.2012, לפיה הוארכו צו הכרזת הנזקקות וצו הוצאתו ממשמורת של הקטין, בנה של המבקשת (להלן: הקטין), למשך שנה נוספת, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. במקביל לבקשה דנן הוגשה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

תמצית עובדות המקרה וההליכים הקודמים

1.          במרכז הבקשה דנא ניצב הקטין, בן 12, ולו שלושה אחים נוספים: דד' ודל' בני ה-16, ונ' בן ה-14. הוריו של הקטין גרושים, ואמם המבקשת היא שמגדלת את הילדים. בשלהי שנת 2008, לאחר שניסיונות לטפל בבני המשפחה במסגרת הקהילה לא צלחו והתקבלו דיווחים קשים אודות מצבם של הילדים מבתי הספר בהם למדו, החלו רשויות הרווחה לפעול לשם הוצאתם למסגרות חוץ ביתיות. בתחילה אושרה הוצאתם על ידי בית המשפט לנוער, אך ערעורה של המבקשת לפני בית המשפט המחוזי התקבל והילדים נותרו בביתם. בהמשך, לאחר ששניים מן הילדים היו מעורבים בפלילים, אושרה ההחלטה להוציאם למסגרות חוץ ביתיות. בהמשך חזרו השניים הביתה, כאשר מחודש נובמבר 2011 החל אחד מהם, דד', לרצות עונש מאסר בכלא אופק. דל' משולב כיום במסגרת לימודית בעיר מגוריו. נ' שהה בעבר במסגרת חוץ ביתית וחזר לביתו לאחר תקופה מסוימת. כיום הוא נמצא בבית ללא מסגרת לימודית וממתין תקופה ממושכת לשילובו בעבודה במפעל.

2.          באשר לקטין, בתחילה הוחלט להשאירו בביתו, במסגרת צו השגחה. בשלב זה הוכרז הקטין "נזקק". בהמשך התרשמו גורמי הרווחה כי חלה התדרדרות במצבו של הקטין (כמו גם במצב המשפחה בכללותה), שהתבטאה בנסיגה בלימודים, היעדרויות מבית הספר וכן בנקיטת אלימות מצידו כנגד ילדים ומבוגרים. נוכח כך הוחלט - בהסכמת המבקשת - על הוצאתו הדחופה לקלט חירום בכפר הילדים "נרדים", שם שהה מיום 29.2.2012. לא חלף זמן רב ובעקבות אירוע אלים במקום, במהלכו השליך הקטין כסא ופגע באם הבית, הושעה הקטין מ"נרדים" ומאז הוא שוהה בבית אימו.

3.          בעקבות כך עתרו שירותי הרווחה לבית המשפט לנוער לשם הארכת צו הנזקקות והוצאתו של הקטין ממשמורת למשך 12 חודשים. בבקשה נכתב כי גורמי הטיפול מביעים דאגה רבה למצבו של הקטין, ועל כן מבקשים הם להורות על השמתו במסגרת חוץ ביתית מתאימה. המבקשת מצידה התנגדה וביקשה כי תינתן לקטין הזדמנות נוספת להיוותר בקהילה, תוך שילובו בבית ספר, במסגרתו יקבל טיפול הולם למצבו.

החלטתו של בית המשפט לנוער

4.          בהחלטתו סקר בית המשפט לנוער את השתלשלות האירועים כנזכר, וציין כי היכרותו עם המשפחה הינה ארוכה. בית המשפט עמד על כך שבמסגרת אבחון שנערך לקטין ב"נרדים", הומלץ על שיבוצו במסגרת פנימייה טיפולית שתציב לו גבולות ברורים. כמו כן, בבדיקה פסיכיאטרית שנערכה לקטין ביום 8.6.2012, נמצא כי הוא סובל מהפרעת התנהגות וכי אף נראה שמתהווה אצלו הפרעת התנהגות אנטי-סוציאלית. עוד צויין כי ניכר קושי מצד הקטין לעמוד בגבולות, וכי הקטין מזדהה עם אחיו הבוגרים, כך שקיים חשש שהוא ימשיך בדרכם השלילית. בהתאם לכך הומלץ כי הקטין יעמוד במעקב פסיכיאטרי וישולב במסגרת חוץ ביתית טיפולית. בית המשפט הוסיף ותיאר כיצד בחודש יוני 2012 חלה הסלמה בהתנהגותו של הקטין, שהתבטאה בפרץ אלימות אשר גרם להשעייתו מקלט החירום.

5.          בשים לב לטיעוני הצדדים ולאפשרויות הטיפוליות הקיימות במסגרת הקהילה, החליט בית המשפט לקבל את המלצת שירותי הרווחה ולהורות על השמתו של הקטין במסגרת חוץ ביתית, שתציב לקטין גבולות ברורים, זאת בהתאם להמלצת האבחון מ"נרדים". בית המשפט הטעים כי מהיכרותו עם המשפחה, הניסיונות לטפל בקטין במסגרת הקהילה לא צלחו. בית המשפט הוסיף כי סבור הוא ש"משיכת זמן" נוספת, במסגרת טיפול בקהילה, לא תיטיב עם הקטין.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

6.          בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט עמד על כך שנקודת המוצא לדיון היא כי מקומו הטבעי של קטין הוא בביתו, בחזקת הוריו. אלא שהשיקול המרכזי לבחינת הערעור הוא טובת הילד - הקטין. בית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבות הנתונות יש לדחות את הערעור, בשים לב לקשיים שהתעוררו בעבר במהלך שהותו של הקטין בבית וכן בהינתן הקשיים שחוותה המבקשת, חרף רצונה העז להביא לשיפור המצב. אשר על כן, בית המשפט המחוזי פסק כי אין מנוס מלקבוע שהקטין יושם במסגרת חוץ ביתית שתוכל להציב עבורו גבולות ברורים.

7.          בית המשפט המחוזי פירט בפסק דינו את ההתדרדרות ההדרגתית שחלה במצבו של הקטין, בציינו כי העתירה להוצאת הקטין למסגרת חוץ ביתית לא צצה יש מאין. כך, הניסיונות להותירו בקהילה לא נשאו פרי. הקטין לא הגיע באופן סדיר לבית ספר והתגלו בעיות התנהגות כעס ואלימות מצדו. בית המשפט הטעים כי שיא מסוים בהתדרדרותו של הקטין התרחש בחודש פברואר השנה, כאשר המבקשת עצמה פנתה לשירותי הרווחה על מנת לקבל סיוע נוכח דאגה ממשית למצבו של הקטין. נוכח כך הועבר הקטין ל"נרדים", וגם שם התמונה שהצטיירה היא של בעיות התנהגות וקבלת סמכות - עד לאירוע אלים במסגרתו השליך כסא לעברה של אם הבית. בית המשפט התרשם כי במהלך שהותו ב"נרדים" לא חל שיפור משמעותי במצבו של הקטין, כאשר מסקנת גורמי הטיפול במקום הייתה כי דרושה הוצאת הקטין למסגרת חוץ ביתית טיפולית עם גבולות ברורים. ממצאים דומים עלו מהבחינה הפסיכיאטרית שנערכה לקטין בחודש יוני האחרון.

8.          בית המשפט ציין כי למקרא חוות הדעת הנ"ל עולה כי הקטין מחקה התנהגות אלימה ותוקפנית שהוא מזהה אצל אחיו הגדולים, וכי מתחיל להתפתח אצלו דפוס התנהגות אנטי-חברתי. כמו כן, על אף רצונה הטוב, המבקשת אינה מצליחה להציב לקטין גבולות ברורים ולרסן את התנהגותו.

9.          בית המשפט הוסיף כי לאחר השעייתו של הקטין מ"נרדים" התכנסה ביום 18.6.2012 ועדת תכנון וטיפול בעניינם של כלל בני המשפחה, אשר המליצה - לאחר ששמעה את הגורמים הרלבנטיים ובכללם המבקשת והקטין, ומתוך היכרות ממושכת של גורמי הרווחה עם המשפחה - על מציאת מסגרת טיפולית חוץ ביתית לקטין שתתאים לצרכיו.

10.        עוד ציין בית המשפט כי הנסיבות המתוארות מלמדות על מגמה שלילית בהתנהגותו של הקטין, המלווה בצדדים אלימים ופוגעניים. אל מול כל אלה עומד רצונה העז של המבקשת, ממנה התרשם בית המשפט כאם מסורה ומעורבת, הסבורה כי מסגרת הטיפול בקהילה היא הדבר הנכון עבורו. בית המשפט קבע כי עם כל ההבנה לרצונה של האם, ובשים לב לעמדת הקטין ולעמדת האפוטרופסא, לעת עתה טובתו של הקטין מחייבת כי יושם במסגרת חוץ ביתית אשר תיתן מענה לקשיים שתוארו. לעניין זה התחשב בית המשפט גם במורכבות המשפחתית ובכללה העובדה כי אחיו, דד', אמור להשתחרר בקרוב מבית הסוהר. בית המשפט הוסיף בהקשר זה כי המבקשת עצמה ציינה כי היא חוששת מחזרתו של דד' נוכח השפעתו הרעה על הקטין. האם אמנם הדגישה כי תעשה כל שביכולתה על מנת למנוע את חזרתו של דד' לבית באמצעות שילובו בהוסטל שיקומי, אלא שלדברי פקידת הסעד דד' מסרב לשתף פעולה עם גורמי הרווחה וספק אם המבקשת תוכל לצמצם את הקשר בינו לבין הקטין או לפקח עליו. בית המשפט הבהיר כי נדבך זה איננו עיקרי לצורך ההחלטה, אך מהווה אף הוא שיקול מסוים בקבלתה.

11.        בית המשפט הוסיף והדגיש כי טיפול בקטין במסגרת הקהילה כבר נוסה בעבר ללא הצלחה. אמנם נכון הוא כי בין מתן ההחלטה על ידי בית המשפט לנוער ועד לדיון לפני בית המשפט המחוזי, שולב הקטין במסגרת לימודית בבית ספר לחינוך מיוחד בעיר מגוריו. ברם, אף בעבר, בעת שהיה הקטין במסגרת לימודית התעוררו בעיות בהתנהגותו, וניכר חוסר יכולתם של הוריו - בפרט מצד אביו, שאינו משתף פעולה עם גורמי הרווחה - להציב לו גבולות. בית המשפט ציין כי לא מצא בטיעוני המבקשת כל דרך לפתרון הקשיים המדוברים.

12.        בסופו של דבר קבע בית המשפט שהעיקר הוא כי מחוות הדעת ומניסיון העבר נראה כי יכולת המשפחה להתמודד כהלכה עם הקשיים שמציב הקטין היא מוגבלת, וכי ניכר שהטיפול בקהילה אינו מהווה מענה מתאים לצרכיו ולקשייו. בית המשפט הטעים כי העובדה שבמשך שבוע פוקד הקטין את בית הספר ומתנהג באופן תקין אין בה כדי להוביל למסקנה כי זוהי המסגרת המתאימה עבורו. הגורמים הטיפוליים היו ערים לכך שטיפול במסגרת בית ספר זה מהווה אלטרנטיבה המוצעת על ידי המבקשת, ועדיין סברו, כפי שקבע אף בית המשפט, כי זו אינה יכולה לתת מענה נכון ומתאים בנסיבות העניין. לבסוף הבהיר בית המשפט כי הצורך בשהותו של הקטין במסגרת חוץ ביתית ישוב ויבחן מעת לעת על ידי כל הגורמים הרלבנטיים ויפוקח על ידי בית המשפט לנוער בהתאם להתקדמותו ולמצב בבית.

תמצית נימוקי הבקשה

13.        לטענת המבקשת - באמצעות באת כוחה, עו"ד הגר קליין - שגה בית המשפט המחוזי כאשר פסק כי השתתפותו של הקטין במסגרת לימודים מיוחדת חדשה אין בה כדי לשנות מההחלטה בעניינו. הקטין מצוי בבית הספר החדש מיום 27.8.2012, ודומה כי הוא נקלט במוסד על הצד הטוב ביותר. המבקשת מוסיפה כי בשונה מקביעתו של בית המשפט המחוזי, ניסיון העבר דווקא מלמד כי הוצאתו של הקטין למסגרת חוץ ביתית (דוגמת "נרדים") לא הטיבה עימו. בהתחשב בכך, ובצירוף העובדה כי הקטין איננו מעוניין כלל ועיקר לצאת למסגרת חוץ ביתית, ברי כי דינו של "הניסיון" הנוסף להיכשל. עוד טוענת המשיבה כי היה על חוות הדעת המקצועיות לפרט מה היו הניסיונות הכושלים לטיפול בקטין במסגרת הקהילה. למעשה, לא מוצו לשיטת המבקשת ניסיונות הטיפול בקטין בקהילה בטרם הבחירה הדרסטית להוציאו למסגרת חוץ ביתית. המבקשת מוסיפה כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר נתן משקל לשחרורו הצפוי של דד', שבינתיים שוחרר מן הכלא (בחודש שעבר) ומתגורר בבית אביו. המבקשת מוסרת כי האחים אמנם נפגשים במסגרת משפחתית, אלא שלשיטתה, ספק אם הרחקתו של הקטין מאחיו תועיל לו.

דיון והכרעה